בהקמה של חברה, בעלי מניות זוכים לזכויות רבות, וביניהן האפשרות לבצע הקצאת המניות, בה אוחזים בעלי המניות בזכות לדילול אחזקותיהם על ידי הנפקת מניות חדשות. את ההסדרים לפיהם ניתן לבצע את הקצאת המניות ניתן למצוא בחוק ובפסיקה, הגבולות הקובעים לעניין זה הם דיני החברות, החוק, התקנות והפסיקה, ולצד זאת גם תקנון החברה הספציפית בענייננו. ככל שתקנון החברה יהיה תקנון ברירת המחדל. ואילו אם יהיה בו שינוי בדמות סעיפים אשר יגבילו את מספר המניות שיכול דירקטור להנפיק, כמובן שהתמונה תיראה אחרת לעניין הקצאת המניות. אמנם התקנון מאפשר לבעלי המניות לעשות כאוות נפשם, אולם אך ורק לפי עיקרון תום הלב. כלומר, דירקטורי החברה מחויבים לנהוג בתום לב ולטובת החברה ורק כך לקבוע בתקנונן את אותה תמורה מתאימה מבחינתם עבור הקצאת המניות החדשות. חשוב לציין כי הגדרת הקצאת מניות בחברה פרטית אירוע מס תהיה לרוב מהות העסקה, היינו מהווה הכנסה חייבת החייבת במס, כמובן בהתאם לחוק ולפסיקה הקובעת לעניין זה.
הקצאת מניות- מהי?
על מנת לבצע הקמה של חברה ישנם מספר תהליכים בירוקרטיים שיש לבצע, ביניהם תהליך הענקת מניות. שמו המוכר יותר של תהליך הענקת המניות הוא תהליך "הקצאת מניות", ומשמעותו היא הלכה למעשה מבט על הון המניות הרשום של החברה. מתוך הון המניות הרשום בוחרים להקצות באופן ראשוני מניות למייסדים, כלומר- בעלי המניות הראשונים. אלו המניות אשר ייחשבו להון המניות שהוקצה ובהתאמה יקראו גם "הון מניות מוקצה". הון המניות המוקצה הוא ביטוי שגור אשר ישאר בעינו בכל מקרה, הן במקרה של הקצאה לבעלי המניות הראשונים- המייסדים, והן לבעלי המניות שיגיעו בהמשך. ומה באשר להון המניות שאיננו שומש? זה האחרון ישאר כשהוא, וישמש את החברה באופן עתידי להקצאות שיבוצעו בעתיד.
כך לצורך הדוגמה, בתהליך הקמת החברה רושמים מיליון מניות כהון מניות רשום, בעלות ערך נקוב של 0.01 לכל אחת. אם לצורך הדוגמה חברה זו מונה ארבעה מייסדים, ואנו מקצים לכל מייסד 50,000 מניות למשל, למשל. כלומר, הון המניות המוקצה יהיה 200,000. הון מניות מוקצה זה הוא יחס מדויק לאחוז ההחזקה של מניות החברה, כלומר, 50,000 מניות מתוך 200,000 הן רבע מבעלות החברה. כל זאת יעוגן וידווח בהסכם בין הצדדים ומול רשם החברות, על מנת להיחשב כחוק וראוי. ולמעשה, ברוב המקרים הקצאת מניות בחברה פרטית אירוע מס תתייחס בדיוק לכך.
כיצד נבצע הקצאת מניות ומה תפקידו של הסכם הקצאת מניות?
הקצאת מניות תיעשה תמיד כנגד תמורה כלשהו, בין אם מדובר בהקצאת מניות ללא תמורה או בין אם לאו. כלומר, הקצאת מניות ללא תמורה היא למעשה הקצאת מניות בתמורה לכסף מזומן, ואילו הקצאת מניות בתמורה היא הקצאת המניות כנגד נכסים או שירותים מסוימים. בכל מקרה ממקרים אלו ואחרים, הקצאת מניות מחייבת תשלום תמורה כלשהי בעד המניות שהוקצו. הלכה למעשה, החברה בכל מקרה תצטרך לבצע הליך בירוקרטי של המצאת טופס או הגשת בקשה לבעל המניות בחברה שברצונה להקצות, וכן להתוות את התמורה וברוב המקרים לדווח עליה כאירוע מס. התמורה תעבור (בנכס) או תשולם (בכסף) עם הקצאת המניות. במקביל לכך, ייחתם הסכם הקצאת המניות אשר יקבע את כל פרטי העסקה בענייננו.
פעולה הקצאת המניות תיקבע לפי האמור בחוק ובפסיקה, בחוק החברות, תקנות החברות, התקנון וכאמור בהסכם הנחתם בין הצדדים. כך למשל, סעיף 75 לחוק החברות הוא אחד הסעיפים הספציפיים והקובעים בענייננו והוא מונה את גבולות פרטי ההקצאה וכיצד נכון לבצע חוקית. למשל מהות התמורה המתקבלת (מזומן, נכס, שירות וכדומה), אופן תשלום התמורה (מידית או לכל היותר בתוך 30 ימים ממועד ההקצאה או שנה במקרים שאינם הקצאה ללא תמורה). ואילו הסכם הקצאת המניות לשכעצמו קובע הלכה למעשה את מהות התהליך באופן הספציפי בענייננו. ללא הסכם זה, ההקצאה לא תהיה תקפה.
דוגמה נוספת לעניין ההסדרים בחוק היא סכום התמורה הראוי. כך למשל, הקצאה ללא תמורה- כלומר תמורה בכסף מזומן מחוייבת להיות כזו שהדירקטורים מעריכים כמייצגת את השווי ההוגן כנגד הקצאת המניות. וכן, תהא התמורה המתקבלת עולה על שווי הערך הנקוב של התמורה בכסף מזומן (הפרמיה) שהתקבלה עבור המניות שהוקצו. ובאשר לתמורה שכן בתמורה, כלומר בעד נכסים למשל, הקצאת המניות תתאפשר אם שווי הנכסים הכספי או לחילופין השווי המדווח בחשבונות הוא כזה אשר עולה על הערך הנקוב של כל המניות שהוקצו. ולעניין ההשוואה שלנו, כל הסדר זה אשר יבוצע בפועל בחברה ספציפית- יעוגן וייחתם בהסכם מחייב בין הצדדים על מנת לאמתו.
ישנם מקרים בהם יעלה הצורך בזימון אסיפה כללית מיוחדת, במצבים בהם ידרש אישוור בעלי המניות להקצאה. אחד הסייגים היחידים בהם לא תידרש אסיפה כזו הוא למשל מצב בו ההקצאה היא ללא תמורה, כלומר- נעשתה במזומן. כך שוב, אופן זימון האסיפה והמצבים בהם תתאסף מעוגנים בחוק ובפסיקה. והלכה למעשה, יבוצעו במקסימום זמן של שנה אחת מיום חתימת החוזה בפועל.
הקצאת מניות בחברה פרטית אירוע מס או לאו?
עקב הפעולות הנדרשות לשם כך, ברוב רובם של המקרים ההקצאת מניות בחברה פרטית תהא לאירוע מס. כלומר, הכנסה החייבת במס לפי החוק. גם אם ההקצאה מתבצעת ללא תמורה או גם ללא הזרמת כסף מזומן, יכול שתיחשב בהכנסה חייבת בידיו. ההנחה הבסיסית בענייננו היא שכל הקצאה לבעל מניות פעיל בחברה שלפנינו (כל עוד אין מדובר בהקצאה פרופורציונאלית) תבוצע בתמורה לשירותים שאותו בעל מניות מבצע עבור החברה או בתמורה לנכסים, ולפי כך- יקבע סיווג ההכנסה. וכיצד ייקבע סיווג ההכנסה? בהתאם לתפקידו של בעל המניות בחברה או לחילופין בהתאם למעמדו.
לצורך דוגמה, אם בעל מניות הוא עובד שכיר בחברה, תסווג ההכנסה בידיו כמשכורת. אילו בעל המניות בחברה הוא בגדר נותן שירותים, תסווג ההכנסה כהכנסה מעסק. אילו בעל המניות הוא בעל נכסים בלתי מוחשיים, דוגמת זכויות, פטנטים, ידע וכדומה, תהא ככל הנראה ההכנסה מיוחסת למכירת הנכסים לחברה ואז תיחשב כהכנסת רווח הון. ואילו בעל המניות איננו עובד, איננו נותן שירותים או איננו מעביר נכסים, תהיה ההכנסה מסווגת כדיבידנד מתוקף מעמדו כבעל מניות.
לפיכך, ברוב המקרים תיחשב הקצאת מניות בחברה פרטית אירוע מס. שכן, בכל מקרה מדובר בפעולה אשר מתקבלת נגדה תמורה. במקרה בו הקצאת מניות מתבצעת ללא תמורה- זוהי תמורה בכסף מזומן. במקרה בו הקצאת מניות תהא בתמורה- תהא זו תמורה כנגד נכסים, שירותים וכדומה. הקצאת המניות תתבצע תמיד ובאופן הכרחי בהסכם הקצאת מניות חתום בכתב בין הצדדים. אותו הסכם יהיה לאורים והתומים לעסקה, יעגן את כל התנאים החשובים ובהם פרטי המניות, פרטי החברה וכדומה.
הקצאת מניות ללא תמורה ובתמורה היא אחת הדרכים המפתחות ביותר עבור כל חברה לפיתוח עצמי ולהשאת רווחים. ואכן לא בכדי, חברות פרטיות רבות שומרות לעצמן הון מניות בדיוק לשם מטרות אלו עבור משקיעים פוטנציאליים. על מנת לקבל פרטים נוספים על התהליך, אם ניתן לבצע אותו אותו בעניינכם וכיצד, חשוב במיוחד להיוועץ בעורך דין מסחרי המתמחה בדיני חברות. על מנת לשמוע פרטים נוספים ואף להגיע לפגישת ייעוץ עם עורך דין מומחה, השאירו לנו פרטיכם ונשמח לסייע.
על אף שחברה בע"מ היא צורת התאגדות אחת ויחידה, בפועל ישנם שני סוגים עיקריים של חברות וההבדלים ביניהם הם עצומים: חברה פרטית וחברה ציבורית. חברה פרטית היא חברה שהון המניות שלה אינו פתוח למסחר ציבורי והציבור לא יכול לרכוש או לסחור במניותיה. חברה ציבורית היא חברה שחלק מן המניות שלה מוקצה לציבור וככזאת, מניותיה נסחרות בבורסה והציבור יכול לקנות ולמכור אותן באופן חופשי. הקצאת מניות בחברה פרטית אינה שונה מהקצאה בחברה ציבורית, אך התהליך הוא הרבה יותר פשוט ואינו דורש את ההליכים הרגולטוריים המורכבים אותם מחויבת לעבור חברה ציבורית.
בראש ובראשונה, מה זאת אומרת הקצאת מניות?
ובכן, בכדי להבין את התהליך של הקצאת מניות בחברה פרטית, חשוב להבין תחילה מספר מונחי יסוד. המונח הראשון הוא מניות רשומות. כאשר קם אדם או מספר אנשים במטרה לייסד חברה, עליהם לרשום את החברה במאגר החברות המנוהל על ידי רשם החברות. מאחר והחברה עצמה היא ישות משפטית עצמאית, הבעלות עליה היא אינה במודל של בעלות אדם על העסק הפרטי שלו, אלא בעלות שבאה לידי ביטוי בהיקף האחזקה של האדם בחברה. היקף אחזקה זה נמדד במניות. לחברה יש הון מניות שנקרא מניות רשומות. כך למשל, כאשר שני אנשים מייסדים חברה הם מחליטים שהון המניות של החברה יכלול מיליון מניות בשווי של 0.2 ש"ח כל מניה. הקצאת מניות הוא התהליך שבו מקצים מניות מתוך המניות הרשומות לטובת בעל מניות בחברה. כך למשל, בדוגמא שהבאנו, מתוך מיליון המניות הרשומות של החברה, מקצה החברה מאה אלף מניות למייסד א' ומאה אלף מניות למייסד ב'. היקף האחזקה בחברה נקבע על פי המניות המוקצות ולא על פי המניות הרשומות, כלומר במקרה שלנו, לשני המייסדים יש אחזקה שווה של 50% כל אחד בחברה ויחד שניהם מחזיקים 100% משווי המניות של החברה. יתרת 800 אלף המניות הרשומות, נשמרות לצרכים עתידיים כמו הכנסת בעל מניות נוסף, רכישת חברה או נכס כלשהו תמורת מניות וכן הלאה. לסיכום, הקצאת מניות הוא התהליך שבו לוקחים מניות מהון המניות הרשומות של החברה ומקצים אותן לטובת בעל מניות או מטרה כלשהי של החברה. מרגע שהוקצו המניות, הן יוצאות מהון המניות של החברה ועוברות לידיו של המחזיק בהן.
במה נבדלת הקצאת מניות בחברה פרטית מזו של חברה ציבורית?
ובכן, ברמה הרעיונית אין כל הבדל בין הקצאת מניות בחברה פרטית ובין הקצאה כזאת בחברה ציבורית. ההבדל, ומדובר בהבדל משמעותי מאוד, הוא בתהליך הנדרש לצורך ביצוע ואישור ההקצאה. בעוד שבחברה פרטית יכולים בעלי החברה לקבל כל החלטה שהם רוצים באמצעות הצבעה בדירקטוריון החברה ובכפוף לתקנון החברה, הרי שחברה ציבורית מחויבת לדווח על כל פעילות של הקצאת מניות וכל פעולה שמשפיעה על הון המניות הרשומות של החברה. בהתאם לכך, בחברה ציבורית נדרשת החברה לא רק לאשר את תהליך ההקצאה בדירקטוריון החברה, אלא גם להגיש דו"ח מפורט לרשות לניירות ערך ולרשם החברות ולקבל את אישורם למהלך. ללא אישור כזה, לא תוכל החברה לבצע את הקצאת המניות. מדוע זה כך? מכיוון שמרגע שהחברה הופכת לציבורית, חייב הרגולטור להגן על האינטרסים של הציבור המחזיק במניות החברה ולשם כך עליו לבחון את צעדי החברה ואת האופן בו הם עלולים להשפיע או לפגוע על ציבור המשקיעים בחברה. בחברה פרטית, כאמור, סוגיה זו אינה רלוונטית ולכן ההחלטה, האישור והביצוע של הקצאת המניות נתונים כולם בידי בעלי המניות בחברה.
באילו מקרים עשויה חברה פרטית להידרש להקצאה כזאת?
כפי שאמרנו קודם לכן, הקצאת מניות בחברה פרטית ובכלל עשויה להידרש במצבים שונים שהשניים המרכזיים שבהם הם הכנסת שותף חדש כבעל מניות נוסף בחברה או רכישת חברה אחרת או נכס אחר בתמורה למניות החברה, כשבמידה מסוימת מדובר בדיוק באותו אירוע ונסביר: בדוגמא שהבאנו קודם לכן, שני מייסדי החברה מחזיקים ב-50% מהחברה הבאים לידי ביטוי במאה אלף מניות שמחזיק כל אחד מהם. אותם מייסדים מחליטים להכניס שותף חדש בתמורה להשקעה כספית, מקצועית או אסטרטגית שלו בחברה ובתמורה לכך מציעים לו מאה אלף מניות. את מאה אלף המניות הללו יכולים המייסדים להעביר לשותף החדש מתוך המניות הפרטיות שלהם, אלא שבמקרה כזה, תדולל האחזקה של כל אחד מהם להרבה פחות משליש. לכל אחד מהם יישארו 50 אלף מניות בעוד שהשותף החדש יחזיק 100 אלף מניות. הם יישארו עם 25% אחזקה בחברה כל אחד בעוד שהשותף החדש יחזיק 50% מהחברה. לחילופין, יכולים אותם מייסדים לבצע הליך של הקצאת מניות בחברה פרטית, במסגרתו תילקחנה מאה אלף מניות רשומות מתוך הון המניות הרשומות של החברה ותוקצנה לשותף החדש. במקרה הזה, המייסדים ישמרו על הון המניות שלהם וכעת לכל אחד מהם ולשותף החדש יהיו מאה אלף מניות שתשקפנה שליש מהחברה.
זוהי בדיוק הסיבה שבגינה חשוב מאוד לשמור על הון מניות רשומות של החברה לצרכים עתידיים בדיוק כמו מהלך כזה. גם במקרה של רכישת חברה אחרת או נכס כלשהו אחר בתמורה למניות בחברה, השיקולים הם אותם שיקולים. לצורך העניין, העברת הבעלות בחברה אחרת לבעלותה של החברה, כמוה כשותף חדש המשקיע בחברה את כספו. גם במקרה הזה, תשלם החברה לבעלי החברה הנרכשת באמצעות מניות וגם במקרה הזה אותם בעלי חברה נרכשת יהפכו לשותפים בחברה הרוכשת. וגם במקרה הזה, הקצאת מניות בחברה פרטית הוא המודל הטוב ביותר לבסס את חלוקת האחזקה בין בעלי המניות העדכניים בחברה.
איך מבצעים את ההקצאה עצמה?
התהליך של הקצאת מניות בחברה פרטית הוא תהליך שדורש אספה של בעלי המניות, העלאת המהלך להצבעה וקבלת החלטה בנושא. תהליך זה חייב להתבצע כולו על פי תקנון החברה ובאישור של רואה חשבון ועורך דין. את ההחלטה שהתקבלה, כמו גם את כל פרטי ההקצאה, יש להעביר לרשם החברות במסגרת הדוח השנתי לרשם החברות, על מנת לעדכן את הרשומות של החברה במאגר החברות של רשם החברות. כמו כן, חשוב לדעת שרשם החברות יכול שלא לאשר מהלך כזה גם כשמדובר בתהליך הקצאת מניות בחברה פרטית. במקרה של חברה ציבורית, כפי שאמרנו קודם לכן, בא הרגולטור להגן על ציבור המשקיעים בחברה, אבל גם בחברה פרטית ישנו ציבור שצריך להגן עליו וזהו ציבור בעלי המניות, ציבור העובדים, ציבור הספקים וציבור הלקוחות. במילים אחרות, רשם החברות צריך לוודא שהקצאת המניות בוצעה על פי החוק ועל פי תקנון החברה וכי לא נעשתה חריגה מהכללים במעין מהלך של ניצול או כוחניות. בכל מקרה בו יזהה רשם החברות חריגה מן הכללים, הוא מוסמך לבטל מהלך של הקצאת מניות בחברה פרטית עד לבירור העניין ותיקון הליקויים שנמצאו על ידו.
זאת אומרת, שעל אף שחברה פרטית נהנית מחופש רגולטורי רב הרבה יותר מזה של חברה ציבורית, גם היא עדיין כפופה לחוק ולרשם החברות עצמו וגם במקרה של הקצאת מניות בחברה פרטית נדרשת החברה לעמוד בסטנדרטים שנקבעו על יד הרשם.
