בניגוד לעוסק מורשה או עוסק זעיר, בהם בעל העסק הוא הוא הישות המשפטית שעומדת מאחורי העסק, במקרה של חברה בע"מ, החברה היא ישות עצמאית העומדת בפני עצמה. בהתאם לכך, הבעלות על החברה לא יכולה להיות מילולית או שיוכית לאדם כזה או אחר והיא נמדדת באמצעות כלי הנקרא מניות רשומות. בשורות הבאות, נספר לכם מה זה אומר ישות משפטית עצמאית, מה זה אומר מניות רשומות, מהי הקצאת מניות רשם החברות ומה ההבדל בין הקצאת מניות ובין העברת מניות.
חברה בע"מ – ישות משפטית עצמאית בפני עצמה
חוקי מדינת ישראל ולמעשה כל חוק, מתייחסים תמיד לאדם. כך למשל, יכול חוק כלשהו לנסח "לא יעשה אדם…", "לא יבנה אדם…" וכן הלאה. מן הנוסח הזה אפשר להבין שהחוקים מתייחסים אך ורק לבני אדם, אך בפועל חוקים אלה מתייחסים לכל מה שמוגדר כישות משפטית עצמאית ואדם הוא ללא ספק ישות משפטית כזאת. ישות משפטית נוספת כזאת היא חברה בע"מ. כאשר אנו מקימים חברה בע"מ, אנו למעשה יוצרים ישות משפטית עצמאית שכלל החוקים החלים על בני האדם חלים גם עליה. כך למשל, אם בחוק מסוים כתוב "לא יציע אדם הזדמנות השקעה ליותר מ-35 ניצעים…" הרי שמגבלה זו חלה לא רק על כל אזרח ואזרח, אלא גם על כל חברה וחברה. הענקת המעמד של ישות משפטית עצמאית לחברה נועדה להגביל את האחריות האישית של בעלי החברה כלפיה וכלפי צדדים שלישיים אליהם היא חשופה. כך למשל, כאשר החברה פושטת רגל, אלו הם נכסי החברה שעומדים על המוקד ולא נכסיהם של בעליה. ישנם כמובן מצבים בהם ניתן לבצע הליך הקרוי "הרמת מסך" במסגרתו מאוחדת האחריות של החברה עם זו של בעלי החברה, בעיקר כאשר הוכחה רשלנות מצד בעלי המניות ו/או הדירקטוריון בניהול החברה.
מניות רשומות מהן ואיך זה קשור לנושא של הקצאת מניות רשם החברות?
כפי שאמרנו קודם לכן, הבעלות על חברה מצוינת באמצעות הון המניות שלה. לכל חברה יש מה שנקרא הון מניות רשומות, אותן מגדירים מייסדי החברה עם הקמתה. מניות רשומות אלה נקבעות במעמד הייסוד ומקובעות במסגרת תקנון החברה ברישומים שלה ברשם החברות. כך למשל, אתם מקימים חברה ומכריזים על כך שלחברה יש הון מניות של מיליון מניות, כל מניה בעלת ערך רשום של 0.1 ש"ח. זהו הון המניות הרשומות של החברה והוא של החברה בלבד, לא שלכם. בכדי לקבל מניות של החברה, עליכם לבצע תהליך של הקצאת מניות רשם החברות. התהליך של הקצאת מניות הוא תהליך שבו נלקחות מניות מן ההון הרשום של החברה ומוקצות לטובת בעל מניות בחברה. אם למשל את החברה מקימים שני מייסדים, אז מתוך מיליון המניות הרשומות של החברה, הם בוחרים להעניק לכל אחד מהמייסדים 60,000 מניות, כך ש-120,000 מניות מתוך סך מיליון המניות הרשומות הן מניות מוקצות. הבעלות על החברה נקבעת על פי המניות המוקצות ולא על פי הון המניות הרשומות. כלומר, 120,000 מניות הן מאה אחוז מהאחזקה בחברה ומאחר וכל מייסד קיבל 60,000 מניות, הרי שלכל אחד מהם ישנה בעלות של 50% על החברה.
איך שונה הקצאת מניות מהעברת מניות?
כאמור, הקצאת מניות הוא הליך שבו לוקחים מניות מתוך הון המניות הרשומות של החברה שטרם הוקצו לאף בעל מניות בחברה, ומקצים אותן לטובת אחד הבעלים הקיימים, לטובת בעלים חדשים כלשהם או לכל גורם אחר לצורך ביצוע מהלך עסקי כלשהו. זוהי גם הסיבה שלא כל המניות הרשומות מוקצות מלכתחילה למייסדים. המניות שהוקצו להם משמשות לציון בעלותם על החברה וכל יתר המניות הרשומות נועדו לשרת את החברה לצרכים עתידיים, למשל הכנסת בעלים נוספים או רכישת חברות באמצעות מניות וכן הלאה. לעומת הקצאת מניות שמבוצעת מתוך המניות הרשומות, העברת מניות הוא הליך שמבוצע באמצעות מניות שכבר הוקצו. כך למשל, אם ניקח את אחד מן המייסדים עליהם דיברנו קודם לכן, אם אחד מהם רוצה להעניק ממניותיו לבנו, הרי שהוא יוכל לבצע העברת מניות מתוך המניות שכבר הוקצו לו, על שם בנו. באופן זה, ידלל אותו מייסד את אחזקתו בחברה לטובת בנו, אך לא יפגע בהיקף האחזקה של המייסד השני. לעומת זאת, אם אותו מייסד ייקח מניות מתוך המניות הרשומות של החברה ויעניק אותן לבנו, תיחשב פעולה זו לפעולה של הקצאת מניות רשם החברות ולמעשה בעקבותיה, תדולל האחזקה של כל בעלי המניות בחברה.
איך כל זה קשור לרשם החברות?
ובכן, רשם החברות הוא הגוף הרגולטורי שאחראי על הפיקוח על החברות הרשומות בישראל. ככזה, דורש רשם החברות להתעדכן בכל שינוי במצב החברה, בין אם מדובר בשינוי הכתובת של החברה ובין אם מדובר בשינוי במבנה הבעלות וחלוקת המניות בחברה. בכל שנה, נדרשת כל חברה להגיש לרשם החברות דוח שנתי, במסגרתו עליה לפרט את כל השינויים שנעשו בהון המניות בחברה. בין היתר, גם עבור כל פעולה של הקצאת מניות רשם החברות צריך להיות מעודכן והוא גם אמור לאשר את הפעולה לאחר שבחן את ההליך ווידא כי ההליך בוצע על פי חוק. תפקידו של רשם החברות הוא להגן על הציבור, על בעלי המניות ועל צדדים שלישיים מפני פעולותיהן של חברות בישראל ולהגן על החברות עצמן מפני פעולות שמבצעים בהן בעלי המניות שלהן.
כך למשל, אם לאחר דיווח על הקצאת מניות רשם החברות מתרשם כי ההקצאה בוצעה שלא על פי תקנון החברה, הוא יכול למעשה לבטל את הקצאת המניות הזאת ולבטל את הבעלות של אותו בעל מניות שקיבל אותן. מדוע שרשם החברות יתערב בכלל בנושאים כאלה? ובכן, כפי שאמרנו קודם לכן, אם אחד המייסדים של החברה יקצה מניות חדשות מתוך הון המניות הרשומות של החברה לטובת בנו, הוא יגרום לדילול האחזקה של כל בעלי המניות בחברה לטובת בנו, שכן הוא מגדיל את סך הון המניות המוקצות ובכך מקטין את הערך של כל מניה שהוקצתה כבר. בעלי המניות האחרים עלולים כמובן להתנגד לכך ואם ההליך בוצע שלא כחוק ושלא בהסכמת יתר בעלי המניות וכמובן בניגוד לתקנון החברה, לרשם החברות יש את הסמכות לבטל את ההקצאה בדיעבד. מן הסתם, אם תקנון החברה מעניק לאותו מייסד את היכולת לבצע הקצאת מניות רשם החברות לא יכול להתערב בכך, שכן ההקצאה בוצעה על פי התקנון של החברה עליו הסכימו כל בעלי המניות במעמד הקמת החברה, מה שאומר שההקצאה בוצעה על פי חוק.
ככלל, כל תהליך של הקצאת מניות או העברת מניות, חייב להתבצע באישור עורך דין ואל מול רשם החברות ולכן חשוב מאוד שתהליך כזה אכן יקבל את האישורים הנדרשים מכל הגורמים הרלוונטיים בכדי לוודא שהחברה מתנהלת בצורה חוקית על פי התקנון המאושר שלה. בכל מקרה של הקצאת מניות רשם החברות מחזיק בסמכות לבחון את ההקצאה ולהתערב על פי הצורך, אם להערכתו גרמה אותה הקצאה לפגיעה בחברה, בציבור או בבעלי המניות של החברה.
כאשר מתבצעת הקמת חברה, בעלי מניות זוכים לזכויות רבות, וביניהן הזכות לדילול אחזקותיהם על ידי הנפקת מניות חדשות. זאת מתבצע על ידי החוק והפסיקה בעניין דיני החברות. וכן לצד תקנון החברה, ככל שזה נשאר כברירת המחדל וללא שינוי. כלומר, אם ישנם שינויים ותוספות בתקנון החברות אשר מגבילים את מספר המניות שיכול דירקטור להנפיק, אזי בהתאמה אכן תהיה הגבלה. חשוב לציין שלצד הגבולות הנהוגים בחוק ובפסיקה ישנם גם גבולות מנטליים, ובהם למשל דירקטורי החברה מחויבים לנהוג בתום לב ולקבוע בתקנונן את אותה תמורה מתאימה מבחינתם עבור הקצאת המניות החדשות. כלומר, לא לנצל את האפשרות הזו לטובתם בחוסר תום לב. התנהלות הדירקטורים מחוייבת להיעשות בתום לב ולטובת החברה, ובפרט בכל פעולה של הפצה או הקצאה של מניות וכן דיווח על הקצאת מניות כראוי. יש לציין, שהגבלות אלו אין משמעותן מתן חוסר מרווח תמרון לשיקול הדעת של הדירקטורים, אלא הפוך- וידוא כי הדבר יעשה כראוי.
מהי הקצאת מניות ומדוע יש לבצע דיווח על הקצאת מניות?
בהקמת חברה, ישנם מספר הליכים בירוקרטיים שיש לנקוט על מנת להקימה כראוי, כך למשל ביניהם תהליך הענקת מניות. תהליך הענקת מניות הוא בשמו השגור ובענייננו- תהליך "הקצאת מניות". משמעותו של הליך הקצאת מניות היא מבט על הון המניות הרשום של החברה, אשר מתוכו בוחרים להקצות באופן ראשוני מניות למייסדיה, היינו לבעלי המניות הראשונים שהקימו את החברה. מניות אלו הן למעשה הון המניות שהוקצה, הנקרא גם "הון מניות מוקצה". הון מניות מוקצה הוא כזה כל שלב שבו מתבצעת הקצאה, הן עבור בעלי המניות הראשונים- המייסדים, והן עבור בעלי המניות שיגיעו בהמשך. ובאשר להון המניות שאיננו שומש, זה האחרון ישאר כפי שהוא, וישמש את החברה בעתיד בהליך הקצאת מניות עתידי.
כך למשל, מצב שבו מוקמת חברה ונרשמות לה מיליון מניות בעלות ערך נקוב של 0.01 לכל אחת. לצורך הדוגמה, את חברה זו מקימים שלושה מייסדים. מתוך מיליון המניות שרשמנו, מבצעים הקצאת מניות לאותם מייסדים, בסך של 50,000 מניות לכל אחד, למשל. כלומר, הון המניות המוקצה יהיה 150,000 סה"כ לשלושתם. כלומר, 150,000 זהו הון מניות המוקצה והוא גם מהווה את אחוז ההחזקה של מניות החברה. ובפשט, 50,000 מניות מתוך 150,000 הן שליש מבעלות החברה. כל זאת יעוגן בהסכם בין הצדדים, ומחויב בדיווח על הקצאת מניות לרשם החברות, על מנת לחוס תחת החוק כראוי.
כיצד תבוצע הקצאת מניות בפועל וכן דיווחה?
הקצאת מניות יכול שתיחשב בתמורה או שלא בתמורה, והקובע לשם כך הוא האם אלו מוקצות בכסף מזומן או באמצעות נכס או שירות אחר. כלומר, הקצאת מניות בתמורה או שלא בתמורה תתבצע בכל מקרה- בתמורה כלשהי. זאת כאשר הקצאת מניות ללא תמורה היא הקצאה בתמורה לכסף מזומן, ואילו הקצאה ללא תמורה היא הקצאת מניות כנגד נכסים או שירותים מסוימים. כך או כך, תהליך הקצאת המניות חייב בדיווח על הקצאת המניות על ידי מימוש הליך בירוקרטי של המצאת טופס או הגשת בקשה לבעל המניות בחברה שברצונה להקצות, וכן להתוות את התמורה בגינן בטופס זה. התמורה תעבור (בנכס) או תשולם (בכסף) עם הקצאת המניות. על מנת לעגן זאת כראוי וכחוק יחתמו הצדדים במקביל על הסכם הקצאת מניות בכתב, אשר יקבע את כל הפרטים בענייו כמו פרטי המניות, הבעלות המניות, ועוד.
ההסכם כאמור הוא חלק בלתי נפרד מן עסקת ההקצאה, וכן במקביל לחוק והפסיקה בענייננו. כך למשל, סעיף 75 לחוק החברות הוא סעיף ספציפי בחוק אשר קובע את גבולות פרטי ההקצאה ויש לפעול על פיו ועל פי הפסיקה המרחיבה אותו. כך בין היתר יש בו הסדרים לעניין הקצאה כנגד מזומן, נכס, שירות וכדומה. וכן, אופן התשלום, למשל מורה הסעיף כי אותה תמורה תשולם מידית או לכל היותר בתוך 30 ימים ממועד ההקצאה. על מנת שההקצאה תהא תקפה, יש ללכת "לפי הספר".
דוגמה נוספת היא לעניין הסכומים, וכך בחוק ובפסיקה ישנו הסדר לעניין זה. למשל, סכום התמורה במזומן מחוייב להיות כזה שהדירקטורים מעריכים אותו כמייצג את השווי ההוגן להקצאת המניות, כאמור לפי עיקרון תום לב. או למשל, התמורה המתקבלת חייבת להיות תמורה שעולה על שווי הערך הנקוב של הפרמיה (התמורה בכסף מזומן) שהתקבלה עבור המניות שהוקצו. ובאשר לתמורת נכסים למשל תתאפשר ההקצאה רק אם שווי הנכסים הכספי או לחילופין השווי המדווח בחשבונות הוא כזה אשר עולה על הערך הנקוב של כל המניות שהוקצו. כל זאת, יעוגן בהסכם ויעלה בדיווח על הקצאת מניות כראוי וכנדרש למען התקיימותו.
בנוסף, ככל שיעלה הצורך בכך, תזמן החברה החדשה אסיפה כללית דחופה ומיוחדת במצבים הדורשים את אישור בעלי המניות להקצאה. אלו הם מרבית המצבים, בסייג של מצבים ספציפיים כגון הקצאה ללא תמורה- כלומר הקצאה כנגד מזומן. בהנחה שזומנה אסיפה, תתגבש לאחריה החלטת האסיפה, ייחתם הסכם הקצאת המניות ותתבצע הנפקת המניות. זאת, כאמור לפי גבולות החוק, בתוך שנה אחת מיום חתימת החוזה לכל היותר.
הקצאת מניות- מה עוד יש לדעת?
ואולם, עולם הקצאת המניות הוא עולם רחב במיוחד, נדגים באמצעות מספר תסריטים אפשריים. מה שבעיקר יש לזכור הוא שכל אשר מתרחש בנוגע להקצאת מניות בחברה, בין אם חדשה או ותיקה, שבעלי המניות בה הם המייסדים בלבד או שהם כבר הספיקה להתפתח, הוא הצורך לבצע דיווח על הקצאת מניות כחוק. דיווח זה יועבר כראוי לרשם החברות ויתן את הגושפנקה האחרונה והקובעת לכך.
ולעניינו, אם הקצאת המניות מתבצעת בחברה פרטית, על זו האחרונה לבצע תחילה בדיקת נאותות כלפי המוכר. בדיקת הנאותות תקבע את שווי התמורה של המניות הפוטנציאליות לתהליך ההקצאה, במקרה שם הקצאה ללא תמורה. מה שכן, בעניין זה ישנו צורך באי הימצאותו של שכר נומינלי של המניות המונפקות בענייננו.
אם התבצעה רכישת המניות מחברה פרטית, בעלי המניות המוכרים יקבלו את התשלום והוא יוגדר כ"פיצוי כספי", אלא אם מדובר בנכס או שירות ואז אלו יועברו פשוטם כמשמעותם. במקרה זו מוכר המניות ינפיק את המניות לאחר קבלת התמורה, באותה חברה של הקונה. אם התמורה הממתקבלת היא נכס של תאגיד אחר, סכום העסקה ישולם למוכר באמצעות ההנפקה של המניות ובכסף במזומן. ואילו במקרה בו ההקצאה לא מתבצעת על ידי כסף מזומן, הוא מנפיק מניות משלו בחברה ממנה הוא מבצע את הרכישה. על מנת לבצע זאת, ישנו צורך כי מאזן החברות יהיה מתוכנן עם הון המניות שהונפקו לאחר שהתקבלה התמורה. במקרה זה הקונה ישקיע במניות של חברות אחרות.
ייאמר, כי חברות מודעות לכך כי הקצאת מניות היא כלי נהדר בעבורן להשאת רווחים ולהתפתחות, בייחוד באמצעות הליך של הקצאת מניות ללא תמורה. ההתפתחות באה לידי ביטוי מבחינת ההון האנושי, ההון הכלכלי, ההון המנטלי ועוד. על מנת לקבל פרטים נוספים על התהליך, אם ניתן לבצע אותו אותו בעניינכם וכיצד, חשוב במיוחד להיוועץ בעורך דין מסחרי המתמחה בדיני חברות. על מנת לשמוע פרטים נוספים ואף להגיע לפגישת ייעוץ עם עורך דין מומחה, השאירו לנו פרטיכם ונשמח לסייע.
