בעלי מניות בחברה אוחזים בזכות לדילול אחזקותיהם על ידי הנפקת מניות חדשות. חוק החברות, האורים והתומים בכל הקשור לדיני חברות, מספק הגנה לבעלי המניות הקיימים במקרו, זאת לצד תקנון החברה כמובן שהוא הגנתה במיקרו. ככל שתקנון החברה נשאר כמו שהוא, ולא ישתנה, הסעיף בתזכיר ההתאגדות תקף ומגביל את מספר המניות שיכול דירקטור להנפיק. לכן, חברות הפועלות בהנהגת הדירקטורים שלהן מחוייבות לנהוג בתום לב ולקבוע בתקנון את אותה תמורה מתאימה מבחינתם עבור המניות החדשות. התנהלות הדירקטורים מחוייבת להיעשות בתום לב ולטובת החברה בכל פעולה של הפצה או הקצאה של מניות. כמובן, שלכל חברה ישנו מרווח תימרון בשיקול הדעת בפעולה ההקצאה, הוא פשוט חייב להתבצע בתום לב. בשורה התחתונה, הקצאת מניות ללא תמורה תהיה צמודה לעקרונות אלו ועוד אחרים כפי שיפורט להלן.
מהי ככלל הקצאת מניות?
כאשר מוקמת חברה, ישנם תהליכים בירוקרטיים רבים שיש לנקוט בהם ולבצע על מנת להקימה. אחד התהליכים הראשוניים ביותר הם ביתר היתר תהליכי הענקת המניות לבעלי המניות החדשים, למעשה, הראשונים שהקימו אותה. תהליך זה קרוי "הקצאת מניות". המשמעות של הקצאת מניות היא למעשה, מבט על הון המניות הרשום של החברה, ומתוכו בוחרים להקצות באופן ראשוני מניות למייסדים, הלוא הם בעלי המניות הראשונים. זה הוא למעשה הון המניות שהוקצה, שנקרא "הון מניות מוקצה", והוא נשאר כזה גם עבור המייסדים וגם עבור בעלי המניות שיגיעו בהמשך הדרך.
לצורך הדוגמה, אם אנו מצויין בתהליך הקמת חברה, אנו רושמים לה מיליון מניות למשל, בערך נקוב בן 0.01 לכל מניה. מתוך מיליון המניות שרשמנו, אנו מקצים בתהליך ההקמה למייסדים (בעלי המניות הראשונים) 50,000 מניות, למשל. כלומר, אם למשל יש בענייננו שלושה מייסדים, הון המניות המוקצה יהיה 150,000. הון מניות מוקצה זה ייוחס תמיד לאחוז ההחזקה של מניות חברה, כלומר, 50,000 מניות מתוך 150,000 הן שליש מבעלות החברה.
ומה בדבר שאר הון המניות שלא הוקצה? הוא יישאר במן מצב של "סטנד ביי", ולמעשה ישמש את החברה בעתיד למען הקצאת מניות עתידית אשר תבחר לבצע.
כיצד נבצע: הקצאת מניות ללא תמורה או בתמורה?
נציין, כי הקצאת מניות ללא תמורה איננה אפשרות, אלא אם כן היא נעשית במזומן ואז קרויה הלכה למעשה 'הקצאת מניות ללא תמורה'. בפועל, הקצאת מניות מחייבת תשלום כלשהו מאת החברה בעד המניות שהוקצו. התשלום יכול שיתבצע על ידי מתן נכס או כל תמורה אחרת, אך מחוייבת להתבצע תמורה. הלכה למעשה, החברה תצטרך לבצע הליך בירוקרטי של המצאת טופס או הגשת בקשה לבעל המניות בחברה שברצונה להקצות, וכן להתוות את התמורה בגינן בטופס זה. התמורה תעבור או תשתלם מיד עם הקצאת המניות. בד בבד, ייחתם הסכם בכתב בין הצדדים אשר יעגן ויקבע את פרטי המניות, בעלות המניות, ועוד מכלול היבטים משפטיים חשובים לעניין זה.
סעיף 75 לחוק החברות הוא אחד הסעיפים הספציפיים והקובעים בענייננו. ובו מנויים פרטי ההקצאה וכיצד נכון לעשותה. בין היתר, ניתן לבצע את ההקצאה בתמורה במזומן, מול נכס, מול שירות שניתן וכדומה, והיא כמובן חייבת להיות מעוגנת בהסכם בכתב. כפי הכתוב בסעיף, אותה תמורה תשולם מידית או לכל היותר בתוך 30 ימים ממועד ההקצאה. למעשה, נסתכל על תהליך הקצאת המניות כחוזה לשכעצמו: פעולה הקצאת מניות כנגד מתן תמורה כלשהי וכל זאת מעוגן בכתב. ללא כל זאת, ההקצאה לא תהיה תקפה.
לעניין הסכומים, כמובן שגם כאן ישנם סייגים בחוק ובפסיקה. סכום התמורה במזומן למשל חייב להיות בין היתר כזה שהדירקטורים מעריכים אותו כמייצג את השווי ההוגן להקצאה. וכן, התמורה המתקבלת תהיה תמורה אשר עולה על שווי הערך הנקוב של התמורה בכסף מזומן שהתקבל (נקרא גם פרמיה) עבור המניות המונפקות. לעניין נכסים וכדומה, הקצאת המניות תתאפשר אם שווי הנכסים הכספי או לחילופין השווי המדווח בחשבונות, עולה על הערך הנקוב של כלל המניות שהופנקו בתהליך ההקצאה. כמובן שבכל מקרה כל אלו יעוגנו בחוזה בין הצדדים.
ככל שתחפוץ בכך, רשאית החברה אשר מעוניינת לבצע את פעולת ההקצאה לזמן אסיפה כללית מיוחדת. זאת מאחר, שפעולת ההקצאה נחשבת גם היא לפעולה מיוחדת, שכן מדובר בצורך באישור בעלי המניות להנפקה. זאת אלא אם כן, החלטת ההקצאה נעשית במזומן ובמקרה מאין זה אין צורך באיסוף האסיפה. לאחר ביצוע העסקה וחתימה על החוזה המחייב בין הצדדים, ולאחר קבלת ההחלטה באסיפה המיוחדת, הנפקת המניות עצמה יכול שתתבצע בתוך שנה אחת מיום חתימת החוזה. בעניין זה, אופן ההקצאה יכול להיות על ידי הקצאה מועדפת או השמה פרטית (לפרטים נוספים פנו לחוק החברות).
מקרים שונים של הקצאת מניות
במקרים בהם מדובר חברה פרטית היא אשר מעוניינת לבצע את פעולת ההקצאה, יש לבצע בדיקת נאותות כלפי המוכר. בדיקת נאותות זו תקבע את שווי התמורה של המניות שעתידן לתהליך. זאת מאחר שהמניות ללא תמורה אחרת מלבד מזומן (כלומר, הקצאת מניות ללא תמורה) ולכן אין בנמצא שכר נומינלי של המניות המונפקות.
במקרה בו מתבצעת רכישת המניות מאותה חברה פרטית, בעלי המניות מקבלים את התשלום- כלומר "פיצוי כספי", או לחילופין את התמורה כאמור, להסדרת תהליך הקצאת המניות על ידי הצדדים שבתהליך. המוכר לעניין זה, מנפיק לאחר קבלת התמורה את המניות בחברה של הקונה. אם התמורה עבור מניות אלו שהוקמו היא נכס של תאגיד אחר, סכום העסקה ישולם למוכר על ידי ההנפקה של המניות במזומן.
במקרה שבו הקצאה המניות על ידי קונה מתבצעת שלא על ידי תשלום מזומן, הוא מנפיק מניות משלו בחברה ממנה הוא מבצע את הרכישה. מאזנן של החברות צריך שיהיה מתוכנן עם הון המניות, הן מונפקות לאחר קבלת התמורה והקונה משקיע במקום במניות של חברות אחרות. התהליך מאד נפוץ בחברות רבות ולכן מדי שנה מגוייס במודע לחלוטין מניות הון לתשלום מזומן בלבד- כלומר ללא תמורה, למשקיעים פוטנצאליים.
לסיכום, פעולת הקצאת מניות היא פעולה שככלל, תמיד מתקבלת בגינה תמורה, זאת לפי החוק והפסיקה. הקצאת מניות ללא תמורה היא הלכה למעשה הקצאת מניות מול קבלת תמורה בכסף מזומן, ואילו הקצאת מניות בתמורה היא הקצאת מניות בתמורה לנכסים, שירותים וכדומה. הקצאת המניות תתבצע תמיד בהסכם חתום בכתב בין הצדדים, ותעגן את כל תנאי ההסכם, פרטי המניות, פרטי החברה וכדומה.
הקצאת מניות ללא תמורה ובתמורה היא אחת הדרכים הטובות והמשמעותיות עבור כל חברה להגדיל את פועלה, להגדיל את רווחיה, למנף את עסקיה ולהתפתח. זאת הן מבחינת ההון האנושי, הן מבחינת ההון הכלכלי ועוד. על מנת לבצע הקצאת מניות בתמורה או שלא בתמורה, או לחילופין על מנת לקבל מעט יותר פרטים על התהליך, אם ניתן לבצע אותו אותו בעניינכם וכיצד, חשוב ואף הכרחי להיוועץ בעורך דין מסחרי המתמחה בדיני חברות. על מנת לשמוע פרטים נוספים ואף להגיע לפגישת ייעוץ עם עורך דין מומחה, השאירו לנו פרטיכם ונשמח לסייע.
