בהקמת חברה, לבעלי מניות ישנן זכויות רבות, ביניהן אוחזים בעלי המניות בזכות לדילול אחזקותיהם על ידי הנפקת מניות חדשות. הגבולות הקובעים לעניין זה הם דיני החברות, החוק, התקנות והפסיקה, ולצד זאת גם תקנון החברה הספציפית בענייננו. ככל שתקנון החברה ישאר כפי שהוא, כלומר תקנון ברירת המחדל וללא שינוי, יש בו סעיפים אשר יגבילו את מספר המניות שיכול דירקטור להנפיק. עקב כך, ישנה חשיבות משמעותית מאד בפסיקה לתום הלב. כלומר, דירקטורי החברה מחויבים לנהוג בתום לב ולקבוע בתקנונן את אותה תמורה מתאימה מבחינתם עבור הקצאת המניות החדשות. התנהלות הדירקטורים מחוייבת להיעשות בתום לב ולטובת החברה, בפרט בכל פעולה של הפצה או הקצאה של מניות. סייגים אלו אין משמעותם חוסר מרווח תמרון בשיקול הדעת של הדירקטורים, כי אם ההפך, רק בהגבלה המוסרית הזו. זו אחת הסיבות לפיהן פעולה של הקצאת מניות תבוצע בהסכם הקצאת מניות, וחלילה לא בלעדיו.
מהי הקצאת מניות?
בעת הקמת חברה, יש לנקוט בכמה תהליכים בירוקרטיים על מנת להקימה, וביניהם תהליך הענקת מניות. תהליך הענקת מניות הוא אחד התהליכים הראשוניים, הקרוי גם בשמו האחר והמוכר יותר- תהליך "הקצאת מניות". משמעות תהליך הקצאת מניות היא מבט על הון המניות הרשום של החברה, מתוכו בוחרים להקצות באופן ראשוני מניות למייסדים, הלוא הם בעלי המניות הראשונים. מניות אלו הן למעשה הון המניות שהוקצה, הנקרא גם "הון מניות מוקצה". בכל שלב של הקצאת מניות יקראו המניות המוקצות "הון מניות מוקצה", הן עבור בעלי המניות הראשונים – המייסדים, והן עבור בעלי המניות שיגיעו בהמשך. לעניין הון המניות שאיננו שומש, הוא ישאר כשהוא, וישמש את החברה בעתיד למען הקצאת מניות עתידית אשר תבחר לבצע.
לשם הדוגמה, כאשר אנו מצויים בהליך הקמת חברה ולמשל רושמים לה מיליון מניות בעלות ערך נקוב של 0.01 לכל אחת. כאשר בחברה זו ישנם ארבעה מייסדים. מתוך מיליון המניות שרשמנו, אנו מקצים בתהליך ההקמה לאותם מייסדים, הלוא הם בעלי המניות הראשונים, 50,000 מניות, למשל. כלומר, הון המניות המוקצה יהיה 200,000. הון מניות מוקצה זה תמונה מלאה לאחוז ההחזקה של מניות החברה, כלומר, 50,000 מניות מתוך 200,000 הן רבע מבעלות החברה. כמובן שכל זאת, יעוגן בהסכם הקצאת מניות למען עיגון ההליך כראוי.
כיצד נבצע הקצאת מניות ומה תפקידו של הסכם הקצאת מניות?
הקצאת מניות ללא תמורה או בתמורה תתבצע בכל מקרה- בתמורה כלשהי. כלומר, הקצאת מניות ללא תמורה היא למעשה הקצאת מניות בתמורה לכסף מזומן, ואילו הקצאת מניות בתמורה היא הקצאת המניות כנגד נכסים או שירותים מסוימים. בכל מקרה, הקצאת מניות מחייבת תשלום כלשהו מאת החברה בעד המניות שהוקצו. למעשה, החברה תצטרך לבצע הליך בירוקרטי של המצאת טופס או הגשת בקשה לבעל המניות בחברה שברצונה להקצות, וכן להתוות את התמורה בגינן בטופס זה. התמורה תעבור (בנכס) או תשולם (בכסף) עם הקצאת המניות. במקביל לכך, ייחתם הסכם הקצאת מניות בכתב בין הצדדים אשר יעגן ויקבע את כל פרטי העסקה בענייננו. בין היתר יקבע את פרטי המניות, בעלות המניות, ועוד מכלול היבטים משפטיים חשובים לעניין זה.
כמובן שלעניין הקצאת המניות חוק החברות, תקנות החברות והפסיקה הם הגבולות הקובעים. ההסכם הוא העוגן של העסקה, והוא יבצע לאור אלו. כך למשל, סעיף 75 לחוק החברות הוא אחד הסעיפים הספציפיים והקובעים בענייננו והוא מונה את גבולות פרטי ההקצאה וכיצד לעשותה בצורה נכונה וחוקית. כאמור בין היתר, קובע את גבולות ההקצאה כנגד מזומן, נכס, שירות וכדומה. וכל אלו כמובן יעוגנו כראוי בהסכם הקצאת מניות בכתב. הסעיף גם מורה בין היתר כי אותה תמורה תשולם מידית או לכל היותר בתוך 30 ימים ממועד ההקצאה. למעשה, החוק והפסיקה רואים את תהליך הקצאת המניות כחוזה העומד בפני עצמו. ללא כל האמור בו, ההקצאה לא תהיה תקפה.
לעניין הסכומים, כמובן שגם כאן ישנם סייגים בחוק ובפסיקה. לצורך הדוגמה, סכום התמורה במזומן מחוייב להיות כזה שהדירקטורים מעריכים אותו כמייצג את השווי ההוגן להקצאת המניות. או למשל, התמורה המתקבלת תהיה תמורה אשר עולה על שווי הערך הנקוב של הפרמיה (התמורה בכסף מזומן) שהתקבלה עבור המניות שהוקצו. ובאשר לתמורה בעד נכסים למשל, הקצאת המניות תתאפשר אם שווי הנכסים הכספי או לחילופין השווי המדווח בחשבונות הוא כזה אשר עולה על הערך הנקוב של כל המניות שהוקצו. כל זאת כאמור, ניחשתם נכון, יעוגן בהסכם בין הצדדים.
ככל שיעלה הצורך בכך, חברה רשאית לזמן אסיפה כללית דחופה ומיוחדת. מצבים מאין אלו הם מצבים מיוחדים כמו למשל מצבים בהם נדרש אישור בעלי המניות להנפקה, בסייג לכך שהחלטת ההקצאה נעשתה במזומן ובמקרה מאין זה אין צורך בזימון אסיפה. לאחר זימון האסיפה, גיבוש ההחלטה וחתימה על הסכם הקצאת מניות בין הצדדים תתבצע הנפקת המניות בתוך שנה אחת מיום חתימת החוזה, על ידי הקצאה מועדפת או השמה פרטית.
הקצאת מניות- הפרטים הקטנים
אם הקצאת המניות מתבצעת בחברה פרטית, עליה לבצע תחילה בדיקת נאותות כלפי המוכר. בדיקת נאותות זו תקבע את שווי התמורה של המניות הפוטנציאליות לתהליך ההקצאה. זאת במקרה שבו המניות הוקצו ללא תמורה (כלומר- בעד כסף מזומן), ולכן יש צורך בכך כי אין בענייננו שכר נומינלי של המניות המונפקות.
במקרה של רכישת מניות מחברה פרטית, בעלי המניות המוכרים מקבלים את התשלום והוא מוגדר כ"פיצוי כספי", או לחילופין, מקבלים את התמורה כאמור, בנכס או בשירות. במקרה זו מוכר/י המניות מנפיק/ים לאחר קבלת התמורה את המניות בחברה של הקונה. במקרה שבו התמורה המתקבלת היא בכלל נכס של תאגיד אחר, סכום העסקה ישולם למוכר באמצעות ההנפקה של המניות ובכסף במזומן.
ואילו, במקרה שבו הקצאת המניות לא מתבצעת על ידי כסף מזומן על ידי הקונה הוא מנפיק מניות משלו בחברה ממנה הוא מבצע את הרכישה. על כן, ישנו צורך כי מאזן החברות יהיה מתוכנן עם הון המניות שהונפקו לאחר שהתקבלה התמורה. או אז, ישקיע הקונה במקום- במניות של חברות אחרות. זהו תהליך נפוץ במיוחד בחברות רבות ולכן מדי שנה מגוייס במודע על ידי חברות אלו הון מניות לתשלום מזומן בלבד- כלומר מניות ללא תמורה, עבור משקיעים פוטנצאליים.
ואכן, פעולת הקצאת מניות היא פעולה שבכל מקרה הכרחי שתתקבל בגינה תמורה. במקרה בו הקצאת מניות מתבצעת ללא תמורה מדובר למעשה בהקצאת מניות מול קבלת תמורה בכסף מזומן. במקרה ב הקצאת מניות תהא בתמורה הכוונה היא הלכה למעשה הקצאת מניות בתמורה לנכסים, שירותים וכדומה. הקצאת המניות תתבצע תמיד ובאופן הכרחי בהסכם הקצאת מניות חתום בכתב בין הצדדים. הסכם זה יהיה האורים והתומים לעסקה, יעגן את כל התנאים החשובים ובהם פרטי המניות, פרטי החברה וכדומה.
הקצאת מניות ללא תמורה ובתמורה היא אחת הדרכים המצוינות עבור כל חברה להגדיל את פועלה, השיא רווחיה, ולהתפתח. זאת מבחינת ההון האנושי, ההון הכלכלי, ההון המנטלי ועוד. על מנת לקבל פרטים נוספים על התהליך, אם ניתן לבצע אותו אותו בעניינכם וכיצד, חשוב במיוחד להיוועץ בעורך דין מסחרי המתמחה בדיני חברות. על מנת לשמוע פרטים נוספים ואף להגיע לפגישת ייעוץ עם עורך דין מומחה, השאירו לנו פרטיכם ונשמח לסייע.
