השימוש בתצהיר לפי כללי לשכת עורכי הדין אימות חתימה חייב להתבצע בצורה דווקנית לתקנות ככל האפשר. זאת מאחר שחשיבותו של התצהיר היא משמעותית מנשוא, שכן מדובר במסמך אשר משמש שבועה עבור התכנים הנכתבים בכתב בי הדין המוצמד אליו. התצהיר הוא מסמך שמהותו גושפנקה עבור העובדות המנויות במסגרת המסמך המשפטי המוצמד אליו, והוא מוגש לערכאה משפטית או מעין משפטית. דוגמת בתי משפט, רשויות מקומיות, לשכת ההוצאה לפועל, וכדומה.
כאמור, מאחר שתצהיר הוא מסמך משפטי בעל תוקף משפטי, חשיבותו משמעותית, ולכן כללי לשכת עורכי הדין אימות חתימה הם דווקניים למדי. הדרישות הפורמאליות המנויות בחוק לעניין זה הן על פי דיני הראיות במשפט הישראלי, בדין האזרחי. על פי דינים אלו, יישק דבר. התצהיר מהווה את אימות העובדות עבור העובדות והטיעונים המועלים בו, או במסמך המותמד אליו, ועל כן אין להקל ראש בעריכה וביצוע של התצהיר, וכן כמובן בכללי הלשכה.
מהו טופס אימות חתימה ומהי חשיבותו?
טופס אימות חתימה, היינו תצהיר, הוא מסמך כתוב, אשר בתחתיתו חותמים שני צדדים, הצד מוסר התצהיר וכן המשביע, עורך הדין בדרך כלל. בחלקו הראשון של התצהיר, נרשמים הפרטים של מוסר התצהיר ומובאת בו חתימתו. ובחלקו השני, מונגשים פרטי המשביע, עורך הדין, וכן חתימתו גם כן. עדותו של מוסר התצהיר מוגשת בהצמדה למסמך המכיל את הטיעונים והעובדות בנושא הנדון, או לחילופים התצהיר עצמו מכיל זאת. בכל מקרה, שבועתו של מוסר התצהיר מתייחסת לעובדות הידועות למוסר באופן אישי, והן בלבד.
לפי כללי לשכת עורכי הדין אימות חתימה, תצהיר מחויב להיות מסמך אותנטי לחלוטין. כלומר, לא ניתן לערוך בו כל שינוי. בעת עריכה כל שינוי או תיקון בתצהיר, ועל מנת להכשירו, יש לחתום אותו מחדש, או לכל הפחות לחתום לצד כל שינוי או תיקון (לכל הפחות חתימת ראשי תיבות המצהיר או חתימה מלאה).
לפי לפי כללי לשכת עורכי הדין אימות חתימה, במעמד החתימה על התצהיר יהיה נוכח כמובן גם המשביע, וגם מוסר התצהיר, בעת ובעונה אחת. אם מוסר התצהיר הוא בעל מוגבלות, לפי הכללים, נדרשות התאמות בשל כך. כך למשל, אם מוסר התצהיר אינו יודע קרוא וכתוב, ישנה אפשרות להטבעת סימן מייצג אחר על התצהיר במקום חתימה כמו למשל טביעת אצבע. דוגמה נוספת היא מוסר תצהיר עיוור. כאשר במקרה זה יש לציין הצהרה על אמיתות מצבו של מוסר התצהיר, וכן לציין כי התצהיר כולו הוקרא בפני מוסר התצהיר וכי הוא הבין את תוכנו ואת הטענות המוצגות בו.
בעת מעמד החתימה שאמור יתבצע בסימולטניות בין המשביע למוסר התצהיר, יוודא המשביע כי מוסר התצהיר מוזהר על ידו כראוי. בעת שמזהיר המשביע את מוסר התצהיר, יזהיר כי על מוסר התצהיר למסור אך ורק מידע הידוע לו כנכון ואמיתי מידע אישי שלו בלבד. המשביע ימסור למוסר התצהיר את הפרטים המלאים לעניין הסנקציות המנויות בגין עדות שקר, וכן יוודא כי מוסר התצהיר מבין את המשמעות לכך.
בתפקיד המשביע, לפי לפי כללי לשכת עורכי הדין אימות חתימה יכולים להתמנות מספר מסוים של גורמים והם בלבד. גורמים אלו מונים את אלו: עורך דין, שופט, דיין בבית דין דתי, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, פרקליטי מחוז, פרקליטי נפה, וסגני פרקליט המדינה ופרקליטי המחוז ועוזריהם, ראש רשות מקומית. וכן, כל אדם שקיבל הסמכה מפורשת משר המשפטים לחתום על תצהיר.
כללי הלשכה לעניין גוף התצהיר ותוכנו
לפי לפי כללי לשכת עורכי הדין אימות חתימה, תוכנו של תצהיר תקין יהיה לפי התקנות על מנת שיהיה תקף. התצהיר מחולק לשני חלקים עיקריים, אשר מתייחסים להשבעת מוסר התצהיר וכן לחתימת המשביע. בחלק הראשון, ישנה התייחסות לחתימת מוסר התצהיר, ובחלק השני התייחסות לחתימת המשביע, מאמת התצהיר.
בחלקו של מוסר התצהיר מצוינים פרטים כמו שמו המלא של המצהיר, תעודת הזהות שלו, עיסוקו, וכתובתו. אלו ינוסחו בגוף ראשון (אני, אנחנו) או בגוף שלישי נסתר (הוא, היא, הם והן) ואלו בלבד. עוד יש לציין בחלק זה את מקום חתימת התצהיר (לרוב יהיה זה כתובת משרד עורך הדין) וכן את תאריך החתימה. בסעיף נוסף יצוין כמובן סעיף האזהרה של מוסר התצהיר. סעיף זה כאמור מונה את השבועה וכן את הסנקציות המנויות בחוק, אשר יוטלו על מוסר התצהיר במקרה של עדות שקר. בסוף החלק יופיע המקום לחתימת מוסר התצהיר מצד אחד, ומקום נוסף לתאריך מצד שני.
בחלק השני של התצהיר ישנו החלק של עורך הדין המשביע. בחלק זה יצוינו כל פרטיו של עורך הדין, החל משמו של עורך הדין, מספר הרישיון שלו, כתובת משרדו. וכן, תאריך החתימה, פרטיו בשנית של מוסר התצהיר וכדומה. עוד יצוין גם האם עורך הדין מכיר את מוסר התצהיר מידיעה אישית או לאו. בתחתיתו של חלק זה יופיע מצד אחד שם עורך הדין ומקום לחתימתו (עורך הדין יחתום בידו וכן באמצעות חותמת), ומצד שני מקום לתאריך החתימה.
בחלק מן המקרים, יכלול התצהיר עצמו את העובדות והטיעונים אשר נדרשת אמיתותן. אלו כמובן יופיעו לפני שני חלקי החתימה. ברוב המוחלט של המקרים, התצהיר בעל שני החלקים יצורף לאימות הטיעונים והעובדות המופיעים במסמך נוסף המוצמד אליו. כך מסמכים כמו כתבי בי דין, בקשות, מסמכים מעין משפטיים ועוד.
במקרים בהם מוסר התצהיר הוא בעל מוגבלות כאמור לעיל (איננו יודע קרוא וכתוב, עיוור, וכדומה) ולכן חתם באמצעות הטבעת סימן, יציין זאת עורך הדין על גבי התצהיר. כך על פי כללי לשכת עורכי הדין אימות חתימה. הערה זו תציין כי הטבעת הסימן נעשתה בנוכחות המשביע.
כמו כן, על פי כללי לשכת עורכי הדין אימות חתימה, במקרה בו ישנם מספר מצהירים לעניין כתב טענות אחד, יצרף עורך הדין מספר תצהירים כמספר מוסרי התצהיר. כל אחד מתצהירים אלו יהא חתום על ידי עורך הדין בנפרד.
וכן, אימות חתימה על ידי עורך דין חשוב שיעשה באותו התאריך בדיוק בו נמסר התצהיר, על מנת שיהיה תקף וראוי. שכן, על עורך הדין לעמוד מאחורי התצהיר, ואין באפשרותו להתחייב בחתימתו לתאריך שאיננו תואם את המציאות, הן כלפי העבר והן כלפי העתיד. לכן, יש לציין תאריך אותנטי בלבד.
התצהיר הוא מסמך המשמש לצרוך אמיתותם של כתבי בי דין, בקשות שונות, מסמכים מעין משפטיים ועוד. בכל מסמך הנדרש אימות על ידי תצהיר ישן ד יש לאשרן, וכן יכול ויהיו טענות משפטיות נוספות. בהליכים אלו כאמור יכול שיתנהלו מול בית המשפט, רשות מנהלית וכן הלאה.
חשוב לציין, עד כה, אימות תצהיר על פי לשכת עורכי הדין אימות חתימה, היה מתבצע באופן פיזי בלבד ורק זו הייתה גושפנקה מחייבת לאישור התצהיר. עם כניסת נגיף הקורונה במרץ שנת 2020, לשכת עורכי הדין הכניסה לתוקף הנחיות חדשות בעניין זה, המאפשרות הקלה במעמד החתימה על תצהיר. הקלות אלו איפשרו חתימה על תצהיר באמצעות שיחת וידאו עם עורך הדין (נקרא גם היוועדות חזותית). זו האחרונה מאפשרת חתימה על תצהיר ללא צורך במפגש פיזי, מה שמאפשר אימות חתימה בתצהיר על ידי עורך דין מכל מקום ובכל זמן. לפרטים נוספים לצורך אימות חתימה על ידי עורך דין, צרו עימנו קשר ונשמח לסייע.
