כל מה שרציתם לדעת על פתיחת עמותה
נכון לחודש אוקטובר בשנת 2021 בישראל רשומות כארבעים אלף עמותות. על פי החוק במדינת ישראל עמותה מוגדרת כמלכ"ר – מוסד ללא כוונת רווח. אז נכון שמדובר בעסקים שאינם מתוכננים לתת רווחים לבעליהם, אך בעמותות מועסקים הרבה מאוד אנשים, דבר אשר הופך את העמותות לחלק משמעותי מאוד במשק. ההנחה הרווחת היא שמתוך כלל העמותות הרשומות, פעילות באמת רק כ-15 אלף עמותות. בשנת 2017 מדינת ישראל העבירה 2.7 מיליארד שקלים לתמיכה בעמותות, כמו כן, ההערכה היא שבסך הכל העמותות במדינת ישראל מגלגלות כ-140 מיליארד שקלים בשנה. מעריכים כי שני שלישים מהעמותות בישראל הם מוסדות לימוד פורמליים ולא פורמליים של מגזרים שונים בארץ. מרבית העמותות האחרות עוסקות בקידום והגברת המודעות של נושאים חברתיים, פוליטיים וכלכליים.
במאמר זה ריכזנו עבורכם מידע רלוונטי בכל הנוגע להקמת עמותה במדינת ישראל.
פתיחת עמותה: כיצד אני יכול להקים עמותה?
על פי החוק בישראל עמותה מוגדרת כפלטפורמה מאושרת כדין להתאגדות של מספר בני אדם למען מטרה משותפת, וללא מטרה להרוויח מכך כסף. הגוף הממשלתי במדינת ישראל אשר מנהל ומפקח על העמותות הוא רשם העמותות במשרד המשפטים.
החוק קובע כי בשביל להקים עמותה יש צורך בשני אנשים שגילם הוא מעל 18. חשוב לדעת כי אם העמותה או המוסד לא כוונת רווח מונה שבעה חברים ומעלה מע"מ ומס הכנסה מכירים בו לצרכי מיסוי.
לאחר שמבחינתכם אספתם מספיק אנשים כדי להקים את העמותה, עליכם לרשום את העמותה אצל רשם העמותות. כדי לרשום את העמותה, יש צורך בהגשה של מספר מסמכים לרשם העמותות: טופס הכולל בתוכו את שמה של העמותה, תקנון העמותה, המטרות של העמותה וקיום אסיפת עמותה ( באסיפת העמותה יקבע מי מורשי החתימה בעמותה, מי הם ועד העמותה ומי הם חברי ועדת הביקורת של העמותה).
מגישי הבקשה להקמת העמותה חותמים על תצהיר בו הם מתחייבים להקים את העמודה תוך כדי ציות לחוק ועמידה בתקנון של העמותה. חתימה על תצהיר זה צריכה להיעשות בנוכחות עורך דין.
פתיחת עמותה: כמה עולה להקים עמותה במדינת ישראל?
כדי שתוכלו להקים עמותה, ראשית עליכם לשלם אגרה בסך של 816 שקל לרשם העמותות וזאת עבור רישום העמותה. לסכום זה יש להוסיף אגרה שנתית שמחירה עומד על 1303 שקלים ויש לשלם אותה עד 31 במרץ בכל שנה. במידה ואיחרתם בתאריך התשלום תצטרכו לשלם 1592 שקלים.
עורך דין גובה בדרך כלל כ-1859 שקלים עבור פתיחת עמותה ( זהו שכר טרחה מינימלי של עורך דין עבור נושא זה). אך במקרים מסוימים, כאשר העמותה היא בעלת מטרה טובה שנוגעת גם לליבו של העורך דין, ניתן למצוא עורך דין שיעשה זאת ללא תשלום.
התנהלות שוטפת של העמותה
הבירוקרטיה אשר כלולה בהקמת עמותה אינה נגמרת כאשר העמותה קמה. מעבר לפתיחת העמותה, חשוב מאוד לשים לב להתנהלות השוטפת של העמותה. להלן מספר נקודות עיקריות בניהול שוטף של מוסד ללא כוונת רווח.
- לכל עמותה צריך להיות חשבון בנק ייעודי אותו צריך לפתוח לאחר הקמת העמותה. כמו כן, יש צורך בפנקסי צ'קים ופנקסי קבלות של העמותה.
- יש צורך בקיום אסיפת עמותה לפחות פעם אחת בשנה. אל האסיפה מוזמנים חברי העמותה. במהלך אסיפת העמותה דנים בנושאים שונים שנקבעו, מבצעים אישור של הדוח הכספי של העמותה, בוחרים ועד לעמותה, בוחרים מורשי חתימה לעמותה וחברי ועדת ביקורת.
- במהלך התקיימות אסיפת העמותה, מחויבת העמותה לבצע רישום של פרוטוקול אותו יהיה עליה להעביר לרשם העמותות.
- מומלץ מאוד לבצע רישום מסודר של ההכנסות וההוצאות של העמותה וזאת כדי למנוע חוסר סדר והפסדים כספיים כאלו או אחרים. אחת הדרכים הפשוטות ביותר לניהול ההוצאות וההכנסות של העמותה היא שימוש במערכת ניהול חשבון דיגיטלי.
כיצד מגייסים כסף לעמותה?
המימון של קרן העמותה מגיע בדרך כלל משלושה גורמים עיקריים. הגורם הראשון הוא תשלום דמי חבר אותו משלמים כלל חברי העמותה. בדרך כלל תשלום דמי החבר הוא סכום קטן שאינו מאפשר פעילות תקינה ושוטפת של עמותות בעלות היקף פעילות גדול.
קיימת האפשרות להגיש בקשה לתמיכה כספית מהמדינה. משרדי ממשלה שונים מאפשרים את האופציה להגיש אליהם בקשות לתמיכה כספית.
בפעם הראשונה בה מבקשים תמיכה מהמדינה, יש צורך בהגשת מסמכים אשר מוכיחים כי העמותה פועלת במשך שנתיים לפחות על ידי מימון ממקורות עצמאיים וכי גודל הפעילות של העמותה בשנה שקדמה לשנה בה מוגשת הבקשה, אינו נמוך ממחצית גודל הפעילות, שבגללה מוגשת בקשת התמיכה.
דרך נוספת לגיוס של כספים היא באמצעות תרומות. בעלי ממון רבים מקבלים כמעט בכל יום בקשות לסיוע כלכלי מעמותות, התחרות בין העמותות השונות על ליבם של בעלי הממון היא קשה מאוד.
מרבית התרומות לעמותות מגיעות מקרנות פילנתרופיות אשר יש צורך להגיש להן בקשה כתובה. ישנם אתרי אינטרנט רבים אשר מרכזים רשימות של קרנות פילנתרופיות בכל רחבי העולם, נדרשת מיומנות של ממש על מנת לבצע את הבקשה באופן שיגרום למבקש לקבל את הסיוע הכלכלי.
פתיחת עמותה
מעוניינים לקדם נושא חברתי או לסייע לנזקקים? לשם כך אתם צריכים לפתוח עמותה. בישראל קיימות עמותות רבות מסוגים שונים הפועלות לקידום מטרות ציבוריות. מהי עמותה וכיצד מבצעים פתיחת עמותה? המאמר הבא הוא בשבילכם.
פתיחת עמותה- מהי עמותה?
כפי שציינו, בישראל קיימות עמותות רבות מסוגים שונים, אך מהי עמותה? עמותה היא פלטפורמה מאושרת כדין להתאגדות של מספר אנשים על מנת להשיג מטרה מסוימת ולא מטרת רווח.
עמותות מחויבות לפעול לפי תקנון המהווה מעין חוזה בין העמותה לבין החברים בה. יש לשים לב כי אין בעלות קניינית בעמותה.
עמותה מורכבת משלושה אורגנים-
- האספה הכללית שאחראית על מינוי רואה חשבון מבקר, אישור דו"חות כספיים, שינוי תקנון, שינוי מטרות העמותה ועוד.
- הועד המנהל שאחראי על יישום החלטות, קביעת מדיניות ונהלים, מינוי, פיקוח ופיטורי המנהל הכללי של העמותה ועוד.
- ועדת הביקורת שאחראית לוודא כי העמותה פועלת באופן תקין, מציעה הצעות לתיקון ליקויים ועוד.
כיצד מבצעים פתיחת עמותה?
על מנת לפתוח עמותה נדרשים שני אנשים מעל גיל 18. יש לקחת בחשבון כי הכרה בעמותה או מלכ"ר על ידי מס הכנסה ומע"מ לצורכי מיסוי נעשית רק במידה שהעמותה מונה שבעה חברים או יותר.
רשם העמותות במשרד המשפטים הוא הגוף המנהל והמפקח על עמותות בישראל. על מנת לפתוח עמותה יש להגיש לרשם העמותות טפסי בקשה לפתיחת עמותה. בטפסים אלה יהיה עליכם לציין את שם העמותה שבחרתם (ולוודא כי הוא לא דומה לשם עמותה אחרת), לספק כתובת לעמותה, לפרט את מטרותיה של העמותה ולצרף את התקנון של העמותה. תוכלו למצוא באתר של רשם החברות תקנון עמותה מוכן שאליו תוכלו להוסיף סעיפים בהתאם לעמותה הספציפית שלכם.
כמה עולה פתיחת עמותה?
כאשר פותחים עמותה יש לשלם אגרה לרשם העמותות במעמד הרישום. גובה אגרת רישום העמותה הוא 816 שקלים. כמו כן, נדרש לשלם לרשם העמותות גם אגרה שנתית מהרגע שהעמותה הוקמה. גובה האגרה השנתית הוא 1,303 שקלים ויש לשלם אותה עד ה-31.3 בכל שנה. במידה שיתבצע איחור בתשלום יהיה לשלם 1,592 שקלים.
שימו לב שבמידה ותעזרו בעורך דין לפתיחת עמותה, שכר טרחה מינימלי יהיה 1,859 שקלים. אך במקרים רבים, כאשר המטרה טובה, ניתן למצוא עורכי דין שיעשו זאת בחינם כ"פרו בונו".
פתיחת עמותה- גיוס כספים
כאשר פותחים עמותה יש לגייס כסף. לשם כך יש לפניכם שלושה מקורות אפשריים-
- תשלום דמי חבר- אחת הדרכים לגיוס כסף לעמותה היא לבקש תשלום דמי חברה מחברי העמותה. בדרך כלל יהיה מדובר בסכומים קטנים שלא יאפשרו פעילות שוטפת.
- מדינה- עמותות יכולות לבקש תמיכה כספית מהמדינה. ניתן להגיש בקשות לתמיכה ממשרדים שונים בממשלה. לשם כך יהיה עליכם להגיש מסמכים המוכיחים את פעילותה של העמותה בתקופה של שנתיים לפחות.
- תרומות- דרך נוספת לגייס כסף לעמותות היא דרך תרומות. בעלי ממון ואנשי עסקים רבים מעוניינים לתרום לעמותות שונות. רוב התרומות מגיעות מקרנות פילנטרופיות. על מנת לקבל קרן פילנטרופית יש להגיש בקשה בכתב.
פתיחת עמותה- פיקוח על התקציב
על מנת לנהל את התקציב ואת הכספים של העמותה יש למנות מפקח לכך. מדובר בתפקיד לא פשוט שכולל בתוכו כאב ראש לא קטן. יש לקחת בחשבון כי עמותות מתנהלות כעסק וצריכות לדווח על ההכנסות שלהן לרשויות המס.
משרד החשב הכללי במשרד האוצר, ממונה על בקרת שימוש בתקציבים שמגיעים מהמדינה לעמותות השונות. אנשי המשרד מבצעים ביקורות קפדניות בעמותות שמקבלות תקציבים על מנת לוודא שנעשה שימוש ראוי בכסף שהן מקבלות וכי הוא נעשה בהתאם לחוק כספי הציבור.
אישור ניהול תקין הוא אישור שנדרש לעמותות שרוצות לקבל סיוע כספי מהמדינה ומתורמים פרטיים. לשם כל יש להגיש בקשה לאישור ניהול תקין ובמידה שהאישור מתקבל העמותה תפעל לפי הוראות ניהול תקין. הוראות אלה נוגעות לנושא הכספי בעמותות ויקבעו כיצד מנהלי העמותה יוכלו להשתמש בכרטיס האשראי של העמותה, כיצד יש להעביר כספים, חלוקת מלגות ועוד.
פתיחת עמותה- יתרונות
כאשר רוצים להקים מוסד שיקדם מטרה ציבורית וחברתית ולא יהיה למטרת רווח ניתן לפתוח עמותה או חברה לתועלת הציבור. יש יתרונות שונים לפתיחת עמותה על פני חברה כזו-
- מטרות- מי שמעוניין בפתיחת עמותה, יוכל להגדיר כל מטרה חוקית שאינה מטרת רווח. בפתיחת חברה לתועלת הציבור לעומת זאת, יש להגדיר מטרות בהתאם לקטגוריות מוגבלות שנקבעו בחוק.
- פיקוח וחובות- רישום עמותה מתבצע אצל רשם עמותות בלבד, ולכן הפיקוח והחובות שחלות על עמותות יהיו פחותות מאשר החלות על החברה לתועלת הציבור (מאחר וחברה כזו רשומה הן אצל רשם הקדשות והן אצל רשם חברות).
- פעילות עסקית- הפעילות העסקית של העמותה צריכה להיות מוגדרת מראש בתקנון העמותה, אך במידה שהיא לא הוגדרה ניתן לקבל אישור מרשם העמותות לביצוע פעילות עסקית החורגת מזו שנקבע. לעומת זאת, על חברה לתועלת הציבור לפנות לבית המשפט על מנת לקבל אישור לביצוע פעולה דומה, מה שמאריך את התהליך ומסבך אותו.
